הסרדנה (Sardana) נרקדת בכיכר שלפני קתדרלת ברצלונה, כיכר הסאו (Pla de la Seu) שברובע הגותי, בדרך כלל בשעות הבוקר של יום ראשון סביב 11:30 עד 13:30. הצפייה חינם לחלוטין, אין צורך בהרשמה או בכרטיס, וההשתתפות פתוחה לכל מי שמוכן ללמוד ארבעה צעדים. אבל יש פרט אחד שחשוב להכיר לפני שמתכננים את הבוקר סביב זה: התדירות אינה קבועה כמו שנהוג לחשוב, ובחודשי החורף היא פוחתת. מי שמגיע בלי לבדוק מראש עלול למצוא כיכר ריקה.

מה בעצם קורה שם - ריקוד או טקס

במבט ראשון זה נראה כמו קבוצת אנשים שהתאספה במקרה ותפסה ידיים. בפועל הסרדנה היא הריקוד הלאומי של קטלוניה, והמעגל שנפתח בכיכר פועל לפי מבנה מוגדר לחלוטין. הרוקדים אוחזים ידיים ברמת הכתפיים, נעים קדימה ואחורה בצעדים קצרים ומדודים, ומחלקים את המוזיקה ליחידות ספורות שכל מעגל סופר בשקט.

מה שמייחד את המראה הוא שאין כאן במה ואין קהל מוגדר. כל אחד יכול לעמוד מהצד ולצפות, וכל אחד יכול להצטרף. גילאי הרוקדים נעים מילדים ועד בני שמונים, ורבים מהם מגיעים לאותה כיכר במשך עשרות שנים.

איפה בדיוק לעמוד ומתי להגיע

המקום הוא הרחבה הפתוחה שמול חזית הקתדרלה, אותה כיכר רחבה עם המדרגות. השעה המסורתית היא בוקר יום ראשון, בדרך כלל בין 11:30 ל-13:30 בערך, ולעיתים מתקיים מפגש נוסף בשעות הערב סביב שש - בחודשי הקיץ הוא נדחה מאוחר יותר כדי להימנע מהחום.

הנקודה החשובה: בשנים האחרונות התדירות של המפגשים הספונטניים ירדה, והם אינם מתקיימים בכל יום ראשון בשנה. האביב, הקיץ והסתיו אמינים יותר מהחורף. לפני שמקדישים לזה בוקר שלם כדאי לבדוק את לוח האירועים העירוני או את פרסומי אגודות התרבות והפולקלור המקומיות.

הקובלה - אחד עשר נגנים שמפעילים את המעגל

המוזיקה אינה מוקלטת. מנגנת אותה תזמורת מסורתית בשם קובלה (Cobla), שמונה בדרך כלל אחד עשר נגנים, וכלי הנשיפה שולטים בה. את הפתיחה נותן כלי קטן ממשפחת החלילים בשם פלביול, ואותו נגן מקיש במקביל בתוף קטן שקשור לזרועו ומסמן את הקצב.

לצידו יושבים כלים ממשפחת האבוב שמאפיינים את הצליל הקטלאני יותר מכל, שתי חצוצרות, טרומבון, שני כלי נשיפה נוספים מטווח הבס וקונטרבס יחיד. הצליל החודר הזה הוא הסיבה שאפשר לשמוע את הסרדנה מכמה סמטאות מרחק, וזו לרוב הדרך למצוא את המעגל בלי מפה.

ערימת התיקים באמצע - הפרט שמסגיר את הכל

אם יש דבר אחד שכדאי לשים לב אליו, זה מה שקורה במרכז המעגל. הרוקדים מניחים שם את התיקים, המעילים והחפצים האישיים שלהם בערימה אחת, ומקיפים אותה בריקוד. אף אחד לא שומר עליה.

זה לא סידור טכני אלא הצהרה. הערימה הפכה לסמל של האמון ההדדי בין המשתתפים, ויש שרואים בה גם משמעות סמלית של הנחת המשאות בצד לטובת רגע משותף. למטייל שמסתכל מהצד זו הנקודה שממנה אפשר להבין שהמעגל הזה אינו מופע לתיירים - הוא של האנשים שעומדים בו.

הכללים הלא כתובים של המעגל

הסרדנה נראית פשוטה ומתנהלת לפי נימוס מדויק. שני דברים שכדאי להכיר מראש: אין להיכנס למעגל שמורכב כולו מזוגות, כי פריצה לתוכו מפרקת סדר קיים. ופתיחת המעגל להכנסת רוקד חדש נעשית בנקודות מסוימות בלבד ולא בכל מקום.

הצעדים עצמם ספורים אבל מדויקים, וטעות אחת של אדם אחד מוציאה את כל המעגל מהקצב. בקרב הרוקדים הקבועים זה נחשב לעניין רציני, ולכן העצה המקובלת למי שמגיע בפעם הראשונה היא לצפות סבב או שניים לפני שמצטרפים.

האם מותר להצטרף - והאם כדאי

התשובה הקצרה היא כן. באופן עקרוני כל אחד מוזמן להצטרף, וזה חלק מהאופי הפתוח של הריקוד. מתחילים אינם צריכים לספור לבד - מספיק לעקוב אחרי מי שעומד לצידך ולנוע איתו.

העצה המעשית: אתרו מעגל גדול יחסית ולא מעגל קטן וצפוף, כי במעגל גדול טעות קטנה נבלעת. אם המעגל מורכב מרוקדים מבוגרים שנראים מנוסים במיוחד, זה בדרך כלל מעגל של קבוצה קבועה, ועדיף לחפש אחר. לפעמים נפתח מעגל שני, חיצוני, שבו מתקבצים מצטרפים מזדמנים - זה המעגל הנכון.

איפה עוד רואים סרדנה מלבד הקתדרלה

כיכר הקתדרלה היא הכתובת המזוהה ביותר, אבל אינה היחידה. הסרדנה היא חלק קבוע מחגיגות השכונה המסורתיות ברחבי העיר, ומופיעה כמעט תמיד בלוח האירועים של פסטיבלי הרחוב הגדולים ושל חגיגות העיר.

מי שמטייל בקטלוניה מחוץ לברצלונה ייתקל בה גם בכיכרות של ערים ועיירות קטנות, ולעיתים דווקא שם המעגלים גדולים ומרשימים יותר. בערים שבהן הסרדנה חלק מהחיים ולא מהתיירות, המפגש נפתח לרוב בסיום המיסה או בשעות אחר הצהריים.

מה לצרף לאותו בוקר ברובע הגותי

הכיכר שמול הקתדרלה נמצאת במרכז הרובע הגותי, ולכן קל לחבר את הצפייה לשאר הבוקר. הסמטאות שמאחורי הקתדרלה, גשר האבן המפורסם ברחוב הבישוף וכיכר סנט פליפ נרי נמצאים במרחק דקות הליכה.

הטיפ שחוזר אצל מי שמכיר את האזור: להגיע כשעה לפני מועד הריקוד, לעשות את הסיבוב בסמטאות בזמן שהן עדיין שקטות יחסית, ולחזור לכיכר כשהמוזיקה מתחילה. בשעה מאוחרת יותר אותן סמטאות מתמלאות לגמרי.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• המפגשים אינם מתקיימים בכל יום ראשון - לבדוק לוח אירועים לפני שמתכננים סביב זה
• החורף הוא העונה הפחות אמינה לראות מעגל בכיכר
• המוזיקה חיה ולא מוקלטת, ואפשר לאתר את המעגל לפי הצליל מכמה סמטאות
• הצפייה וההשתתפות אינן כרוכות בתשלום ואין צורך להזמין מקום מראש
• התיקים והמעילים מונחים במרכז המעגל - זה חלק מהמסורת ולא הזנחה
• הכיכר נמצאת במרכז הרובע הגותי וקל לשלב אותה בבוקר הליכה באזור

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע בלי לבדוק אם מתקיים מפגש באותו יום ולמצוא כיכר ריקה
• להיכנס למעגל שמורכב כולו מזוגות - זה נחשב לחוסר נימוס
• לפרוץ למעגל בנקודה אקראית במקום להמתין לפתיחה מסודרת
• להצטרף מיד עם ההגעה בלי לצפות סבב ולהוציא את כל המעגל מהקצב
• לבחור מעגל קטן וצפוף של רוקדים ותיקים במקום מעגל גדול וסלחני
• לצפות למופע מאורגן עם במה ומנחה - זו התכנסות של תושבים, לא הפקה

שאלות נפוצות

מתי רוקדים סרדנה בכיכר הקתדרלה בברצלונה?

המועד המסורתי הוא בוקר יום ראשון, בדרך כלל בין 11:30 ל-13:30 בערך, ולעיתים מתקיים מפגש נוסף בשעות הערב. חשוב לדעת שהמפגשים אינם מתקיימים בכל יום ראשון, ובאביב, בקיץ ובסתיו הסיכוי גבוה יותר מאשר בחורף.

כמה עולה לראות סרדנה?

כלום. הצפייה בכיכר פתוחה וללא תשלום, ואין צורך בכרטיס או בהרשמה מראש. גם ההשתתפות בריקוד עצמו אינה כרוכה בתשלום.

מותר לתייר להצטרף למעגל?

כן, ההצטרפות פתוחה עקרונית לכולם. הכלל החשוב הוא לא להיכנס למעגל שמורכב כולו מזוגות, ולהמתין לנקודה שבה המעגל נפתח. מומלץ לצפות בסבב אחד לפני שמצטרפים, כי הצעדים מדויקים וטעות של אדם אחד משפיעה על כל המעגל.

למה מניחים תיקים באמצע המעגל?

זו מסורת קבועה. הרוקדים מניחים במרכז את התיקים והמעילים ורוקדים סביבם בלי שמירה, וזה נחשב לביטוי גלוי של אמון הדדי בין המשתתפים. הערימה מכובדת על ידי כל הנוכחים.

מהי הקובלה שמנגנת את המוזיקה?

תזמורת מסורתית שמלווה את הסרדנה, בדרך כלל בהרכב של כאחד עשר נגנים שרובם כלי נשיפה. את הפתיחה נותן חליל קטן שנגנו מקיש במקביל בתוף קטן, ולצידו כלים ממשפחת האבוב, חצוצרות, טרומבון וקונטרבס.

אפשר לראות סרדנה במקומות נוספים בברצלונה?

כן. מעבר לכיכר הקתדרלה, הסרדנה מופיעה כמעט תמיד בחגיגות השכונה המסורתיות ובפסטיבלי הרחוב הגדולים של העיר. גם בערים ובעיירות אחרות בקטלוניה נפתחים מעגלים, ולעיתים גדולים מאלה שבברצלונה.