ואלדן 7 (Walden 7) הוא בניין מגורים פרטי בפרבר סנט ז'וסט דסוורן, כשמונה קילומטרים ממרכז ברצלונה, שהושלם ב-1975 לפי תכנון של ריקרדו ואנה בופיל. הוא בנוי משמונה עשרה מגדלים שכל אחד מהם מוסט ביחס לבסיסו, נוגעים זה בזה בקשת ויוצרים לבירינת אנכי סביב שבע חצרות פנימיות, ובתוכם 446 דירות על שישה עשר מפלסים. אין כרטיס כניסה ואין שעות פתיחה - זה בית של אנשים, והצפייה היא מבחוץ.
מי שמגיע לברצלונה בפעם השנייה או השלישית כבר ראה את הגאודי המרכזי, ומחפש משהו שלא נמצא בכל רשימה. ואלדן 7 הוא בדיוק הדבר הזה: מבנה שאדריכלים מכל העולם נוסעים לראות, שכמעט אף מטייל ישראלי לא שמע עליו, ושנמצא בנסיעה קצרה מהעיר. השורות הבאות מסבירות מה בדיוק עומד שם, מה אפשר לראות ומה לא, ואיך מגיעים.
מה זה בעצם ואלדן 7
ואלדן 7 נבנה על שטחו של מפעל מלט ישן בשם סמנטוס סנסון, בפרבר תעשייתי שממערב לברצלונה. ריקרדו בופיל (Ricardo Bofill) ואנה בופיל תכננו אותו יחד עם הצוות שלהם, והבנייה נמשכה בין 1972 ל-1975.
הרעיון המרכזי היה לא לבנות עוד בלוק מגורים אלא ליצור מה שהאדריכלים עצמם כינו עיר בתוך עיר. במקום מסדרון ארוך עם דלתות משני צדדיו, יש כאן מערכת של גשרונים תלויים, מרפסות פנימיות וחצרות שמטפסות לגובה. אדם שנכנס פנימה לא רואה את הקצה - הוא רואה עוד קומה ועוד גשר ועוד פתח אור. משם הכינוי לבירינת אנכי.
המספרים מסבירים את הקנה מידה: שמונה עשרה מגדלים, שבע חצרות פנימיות מחוברות, 446 יחידות דיור ושישה עשר מפלסים. על הגגות יש שתי בריכות שחייה עם נוף לברצלונה, ובתוך המתחם תוכננו גם חללים משותפים.
מאיפה השם - ולמה זה חשוב להבנת הבניין
השם לקוח מהרומן ואלדן 2 של הפסיכולוג ב.פ. סקינר, שמתאר קהילה אוטופית שבה סביבת החיים מעצבת את התנהגות התושבים. סקינר בעצמו לקח את השם מוואלדן של הנרי דיוויד ת'ורו.
זו לא קוריוזה. הבחירה בשם מסבירה את כל ההיגיון של המבנה: בופיל לא ניסה רק לפתור בעיית דיור, אלא לבדוק אם ארכיטקטורה יכולה לייצר קהילה. הגשרונים והחצרות נועדו לכפות מפגש בין שכנים, החללים המשותפים נועדו להחליף את הרחוב, והמודולריות נועדה לאפשר לדירה לגדול יחד עם המשפחה שגרה בה.
המספר 7 בשם מתייחס לניסיון השביעי בסדרת הפרויקטים של המשרד באותו כיוון מחשבה - סדרה שהאדריכלים כינו עיר בחלל.
המודול - איך דירה כאן נבנית מקוביות
הדבר שהופך את ואלדן 7 למרתק מבחינה אדריכלית הוא שיטת המודול. הבניין לא מחולק לדירות בגודל קבוע, אלא ליחידות בסיס של כשלושים מטרים רבועים.
כל מודול כזה הוא יחידה עצמאית עם מטבחון ושירותים. דייר שצריך יותר מקום מחבר שני מודולים או שלושה, אנכית או אופקית, ומקבל דירת משפחה. מי שצריך פחות נשאר עם מודול אחד ומקבל סטודיו. כך אותו בניין מכיל דירות בגדלים שונים לגמרי בלי שהמעטפת החיצונית משתנה.
התוצאה החברתית מעניינת: במקום בניין שבו כל הדיירים באותו שלב חיים, נוצר מבנה שמאכלס סטודנטים לצד משפחות לצד זוגות מבוגרים, כי כל אחד מהם קונה מספר שונה של קוביות.
האדום שנפל - הסיפור שמאחורי הצבע
במקור חופה החוץ של ואלדן 7 באריחי קרמיקה אדומים קטנים. הבחירה הייתה יפה אבל הביצוע נכשל: הדבק שבו השתמשו לא התאים, והאריחים החלו ליפול מהקירות לאורך השנים.
בשיפוץ שנערך בשנות התשעים הוסרו רוב האריחים והוחלפו בצבע אדום. אריחים מקוריים נותרו בעיקר באזורי המרפסות, כך שמי שמסתכל מקרוב יכול לזהות את ההבדל בין המשטחים הצבועים למשטחים המחופים.
הפרט הזה הוא אחד הדברים שמקומיים מזכירים ראשונים כשמדברים על הבניין, והוא גם מסביר למה הוא נראה היום אחיד יותר מאשר בתצלומים מהשנים הראשונות.
מה באמת אפשר לראות שם
זו הנקודה שהכי חשוב להבין מראש. ואלדן 7 הוא בניין מגורים פרטי ומאוכלס. אין דלפק כרטיסים, אין חנות מזכרות ואין מסלול מבקרים קבוע.
מה שכן אפשר: להסתובב סביב המבנה, לראות את הקשת שיוצרים המגדלים מכיוונים שונים, ולצלם את המשחק בין המסות האדומות לשמיים. גוף התיירות של חבל בייש ליוברגט מציין במפורש שהביקור הוא חיצוני.
מדי פעם מתקיימים סיורים מודרכים שמאורגנים על ידי גורמים שונים ומאפשרים כניסה לחצרות. הם אינם קבועים ואינם מובטחים, ולכן הנחת העבודה הנכונה היא ביקור מבחוץ - וכל מה שמעבר הוא בונוס.
ממול לוואלדן 7, במרחק הליכה קצר, נמצא מבנה נוסף של אותו משרד: הלה פבריקה, מפעל המלט הישן שבופיל הפך למשרד ולבית מגורים. גם הוא נצפה מבחוץ בלבד, ושני המבנים יחד הופכים את הנסיעה למשתלמת.
איך מגיעים מברצלונה
הבניין עומד על הכביש הראשי של סנט ז'וסט דסוורן (Sant Just Desvern), פרבר שגובל בברצלונה מדרום מערב.
הדרך הנוחה היא רשת הטראם שיוצאת מאזור דיאגונל, עם תחנה בשם ואלדן ממש למרגלות המבנה - כלומר אי אפשר לפספס. הנסיעה מהעיר קצרה, והשילוט בתחנה נושא את שם הבניין.
מי שמעדיף אוטובוס ימצא קווים מטרופוליניים שעוצרים בסמוך. נסיעה במונית או ברכב שכור לוקחת בסביבות עשרים דקות ממרכז ברצלונה כשאין עומס, ויש חניית רחוב באזור.
מתי כדאי להגיע וממה להיזהר
לצילום, שעות הבוקר המאוחרות ואחר הצהריים נותנות את התוצאה הטובה ביותר: האור הנמוך מדגיש את ההבדלים בין המסות ומעניק לאדום עומק שאור צהריים שטוח מוחק.
הדבר החשוב באמת הוא נימוס. בבניין גרים אנשים, וחלק ניכר מהתלונות של הדיירים לאורך השנים נוגע למבקרים שנכנסים לחצרות בלי רשות, מצלמים לתוך חלונות או מרעישים. מי שנשאר במרחב הציבורי סביב המבנה, מדבר בשקט ולא נכנס לשטח הפרטי - לא ייתקל בבעיה.
הביקור עצמו קצר. חצי שעה עד שעה מספיקות בהחלט למי שבא לראות ולצלם, ולכן הגיוני לשלב אותו עם יעד נוסף באזור ולא להקדיש לו יום שלם.
למי זה מתאים - ולמי פחות
ואלדן 7 מתאים במיוחד למי שמתעניין באדריכלות, לצלמים, לסטודנטים לעיצוב ולמטיילים חוזרים שכבר סימנו את האתרים המרכזיים של ברצלונה ומחפשים משהו אחר.
הוא פחות מתאים למשפחות עם ילדים קטנים, לביקור ראשון בעיר או למי שמצפה לאטרקציה מסודרת עם מסלול ותצוגה. אין כאן מה לעשות מלבד להסתכל, וזה בדיוק הקסם שלו למי שזו סיבה מספקת עבורו.
הטיפ שחוזר אצל מי שמכיר את המקום: לא להסתפק בזווית אחת. המבנה משנה אופי לגמרי בין הצד הפונה לכביש הראשי לצד הפנימי, ושתי דקות הליכה נוספות מגלות בניין אחר.
| פרט | מידע |
|---|---|
| מיקום | סנט ז'וסט דסוורן, מדרום מערב לברצלונה |
| אדריכלים | ריקרדו ואנה בופיל |
| שנת השלמה | 1975 (בנייה מ-1972) |
| מבנה | 18 מגדלים, 7 חצרות פנימיות, 16 מפלסים |
| יחידות דיור | 446 |
| מודול בסיס | כשלושים מטרים רבועים ליחידה |
| גישה למבקרים | צפייה מבחוץ בלבד - בניין מגורים פרטי |
| הגעה | טראם מברצלונה, תחנת ואלדן למרגלות המבנה |
| משך ביקור מומלץ | חצי שעה עד שעה |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- זה בניין מגורים מאוכלס ולא אתר תיירות - אין כרטיס, אין שעות פתיחה ואין מסלול מבקרים
- תחנת הטראם נקראת ואלדן ונמצאת ממש למרגלות המבנה
- האריחים האדומים המקוריים הוחלפו ברובם בצבע בשיפוץ שנות התשעים
- החצרות הפנימיות הן שטח פרטי - כניסה רק בסיור מאורגן אם וכאשר מתקיים
- מבנה הלה פבריקה של אותו אדריכל נמצא במרחק הליכה ומשלים את הביקור
- אור בוקר מאוחר או אחר צהריים מפיק את הצילומים הטובים ביותר
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לצאת לשם בציפייה למוזיאון או למרכז מבקרים - אין דבר כזה במקום
- להיכנס לחצרות הפנימיות בלי רשות ולהפריע לדיירים
- להקדיש לביקור יום שלם במקום לשלב אותו עם יעד נוסף באזור
- לצלם רק מזווית אחת ולפספס את הצד הפנימי של הקשת
- לחפש את המבנה בתוך ברצלונה עצמה - הוא בפרבר נפרד
- לדלג על הלה פבריקה שנמצא במרחק הליכה קצר
שאלות נפוצות
אפשר להיכנס לוואלדן 7?
לא באופן חופשי. זהו בניין מגורים פרטי ומאוכלס, וגוף התיירות האזורי מציין שהביקור הוא חיצוני. מדי פעם מתקיימים סיורים מודרכים שמאפשרים כניסה לחצרות, אך הם אינם קבועים ולכן כדאי לתכנן ביקור מבחוץ.
איך מגיעים לוואלדן 7 מברצלונה?
הדרך הנוחה היא רשת הטראם שיוצאת מאזור דיאגונל ועוצרת בתחנה בשם ואלדן, ממש למרגלות הבניין. יש גם קווי אוטובוס מטרופוליניים לאזור, ונסיעה ברכב לוקחת בסביבות עשרים דקות ממרכז העיר.
מי תכנן את ואלדן 7 ומתי הוא נבנה?
ריקרדו ואנה בופיל תכננו אותו במסגרת המשרד שלהם. הבנייה החלה ב-1972 והמבנה הושלם ב-1975, על שטחו של מפעל מלט ישן בסנט ז'וסט דסוורן.
כמה דירות יש בוואלדן 7?
446 יחידות דיור, מסודרות בשמונה עשרה מגדלים סביב שבע חצרות פנימיות מחוברות, על פני שישה עשר מפלסים. הדירות בנויות ממודולים של כשלושים מטרים רבועים שאפשר לחבר זה לזה.
למה הבניין נקרא ואלדן 7?
השם לקוח מהרומן ואלדן 2 של הפסיכולוג ב.פ. סקינר, שמתאר קהילה אוטופית שסביבתה מעצבת את התנהגות תושביה. המספר 7 מציין את המקום בסדרת פרויקטים של המשרד שנקראה עיר בחלל.
כמה זמן כדאי להקדיש לביקור?
חצי שעה עד שעה מספיקות למי שבא לראות ולצלם. מכיוון שאין כניסה פנימה, הגיוני לשלב את הביקור עם יעד נוסף באזור ולא להקדיש לו יום שלם.