תחילת הדרך – דירה במיקום מושלם

כבר מהשורה הראשונה של הטיול היה לנו ברור שבחרנו נכון. הדירה ששכרנו ברחוב Ronda de Sant Pere אפשרה לנו להיות קרובים ללב ברצלונה אך לא לחוות את ההמולה האינסופית של הרמבלס. דירה נוחה, מאובזרת היטב, והכי חשוב – נתנה לנו תחושת בית, דבר חשוב במיוחד למשפחה דתית שמחפשת מקום לבשל, לשמור על כשרות ולמצוא את הפינה השקטה שלה.

המיקום איפשר להגיע ברגל או בתחבורה הציבורית לכל נקודה בעיר, בלי להרגיש את הלחץ של המוני התיירים.

בריכה מקורה וחוויות ספורטיביות

אחת החוויות הראשונות הייתה ביקור ב־Dir Diagonal – בריכה מקורה שהיא חלק ממתחם ספורט גדול עם חדרי כושר ומגרשי פאדל. לא זול, אבל הילדים נהנו מכל רגע. הבריכה אפשרה לנו הפוגה מהחום של יולי והוסיפה גוון מקומי: לא עוד אתר תיירותי אלא מקום שבו הספרדים עצמם מתאמנים ונרגעים.

פארק מים עם ניחוח ספרדי – Illa Fantasia

אי אפשר חופשה משפחתית בלי פארק מים. נסענו ל־Illa Fantasia, שהפתיע אותנו לטובה – מתחם ענק עם מגלשות, בריכות ואזורים מוצלים לפיקניק. העובדה שהגענו באמצע השבוע ולא בסוף שבוע הצילה אותנו מצפיפות גדולה, כך שהחוויה הייתה נעימה ורגועה יותר. אחת התמונות שנחרתו בזיכרון היא של אישה בת 70 שעומדת בתור למגלשת האבובים. הרגע הזה המחיש לנו עד כמה המקום הזה נועד לכולם, ללא הבדלי גיל.

פסטיבל השכונות – חוויה אותנטית בגרסיה

המזל האיר לנו פנים, ובדיוק בזמן הטיול התקיים פסטיבל גרסיה – אירוע שנתי שבו רחובות השכונה מקושטים בעבודות אומנותיות צבעוניות, והאווירה כולה הופכת לקרנבל מקומי. צפינו במגדלי האנשים המסורתיים, התרשמנו מהיצירתיות ברחובות, וטעמנו מאפים מיוחדים במאפייה טבעונית מקומית.

החוויה הזו שונה בתכלית ממה שתיירים רגילים לראות – זו ברצלונה האמיתית, של המקומיים, של המסורת, ושל היצירתיות הבלתי נגמרת.

כדורגל – אבל לא איפה שחשבתם

רבים חושבים שכדורגל בברצלונה שווה קאמפ נואו, אבל אנחנו בחרנו דווקא ב־אספניול (RCD Espanyol) – הקבוצה השנייה בעיר. האווירה הייתה משפחתית, מכובדת ולא אלימה. הילדים נהנו מחוויית אוהדים אותנטית, כזו שלא מרגישה כמו מופע תיירותי אלא כמו יום ספורט אמיתי עם המקומיים.

כרטיסים ניתן לרכוש בקלות באתר הרשמי, ואנחנו גילינו שזה אחד מהערבים הכי כיפיים בטיול.

תחבורה ציבורית כחוויה בפני עצמה

נסיעה במטרו, באוטובוסים ואפילו בטראם הפכה אצלנו לאטרקציה. הילדים ניווטו בעצמם בעזרת Google Maps, והרגישו כאילו הם משתתפים ב"חוג סיירות בורגני". עבורם – זו לא רק נסיעה ממקום למקום אלא הרפתקה יומיומית.

חופים – בין השקט לסואן

ביקרנו פעמיים בחוף בוגאטל (Bogatell), ושם הרגשנו את ברצלונה המקומית: פחות תיירים, יותר תושבים, שקט יחסי, וגם אפשרות ליהנות מאזור מיוחד לנכים ולקשישים. הילדים שיחקו כדורעף עם מקומיים, ואנחנו מצאנו שלווה נדירה בעיר עמוסה.

בערב אחר טיילנו בחוף ברצלונטה (Barceloneta), שם האווירה שונה לחלוטין – הרבה תיירים, מסעדות, ברים, מוזיקה והמולה עד שעות הלילה. השילוב בין שני החופים הראה לנו את הפנים השונות של העיר.

אוכל כשר – יצירתיות והתאמות

כמשפחה דתית, אחד האתגרים הוא כמובן האוכל. מצאנו פתרונות נהדרים:

• שני – ממנה הזמנו חלות לשבת וגם אכלנו אצלה ארוחה. היא נמצאת בשוק לה בוקריה (La Boqueria) והאווירה המקומית שם רק הוסיפה לחוויה.

• טעים קייטרינג – ממנו הזמנו פעמיים אוכל מוכן וטעים.

• בישול בדירה – פתרון מצוין שהעניק תחושת בית.

• סיוע חב"ד – בווטסאפ נתנו לנו עצות והכוונה לגבי מוצרי כשרות זמינים בסופרים המקומיים.

האוכל לא היה רק צורך אלא חלק בלתי נפרד מהחוויה.

פארקים ותרבות

ביקרנו ב־פארק המצודה (Parc de la Ciutadella) – ריאה ירוקה מושלמת לטיול רגוע. הילדים שיחקו פינג פונג, עשינו פיקניק, ואפילו שקלנו לצאת לשיט באגם הקטן שבמקום (מה שלא הספקנו).

לצערנו לא הצלחנו להגיע ל־ארמון המוזיקה של קטלוניה (Palau de la Música Catalana) שהיה ממש קרוב לדירתנו. מבט מבחוץ הספיק כדי להבין שזה מקום ששווה ביקור עתידי – מבנה ארט נובו מרשים עם הופעות שנראות מיוחדות.

חוויות קטנות שמוסיפות הרבה

במהלך השהות עשינו גם קצת שופינג – בייחוד ב־Uniqlo שם מצאנו חולצות דריי-פיט איכותיות שקשה למצוא בארץ.
טעימה מתוקה חיכתה לנו בגלידה טבעונית ממש מול ארמון המוזיקה – עוד חוויה קטנה שמרעננת את היום.

שבת וחיי קהילה

התפללנו ב־Centro Beit David, שם רב הקהילה הוא ישראלי דובר עברית, אישיות מרתקת שדאג לקבלת פנים חמה. לאחר התפילה התקיים קידוש עם תחושת קהילה אמיתית – חיבור חשוב ומשמעותי במיוחד כשאתה רחוק מהבית.

טיסות וחברת בלו בירד – אזהרה קטנה

לא הכל היה ורוד: חברת Blue Bird גרמה לנו לאי־נוחות בשדה התעופה. הם שוקלים תיקים ומזוודות ומחייבים בתוספות תשלום מופרזות. למדנו שטריק פשוט – אחרי הצ'ק-אין ניתן להפקיד עודפים בקומה אחרת ולקחתם איתך למטוס.

בנוסף, חווינו עיכובים – שעה בטיסה מהארץ, שעתיים וחצי בחזרה מברצלונה. חשוב לבדוק את סטטוס הטיסות כבר בבוקר באתר שדה התעופה המקומי.

ברצלונה והיחס ליהודים

אי אפשר להתעלם מהצד הפחות נעים: בעיר קיימת אנטישמיות במסווה של תמיכה בפלסטינים. נתקלנו במדבקות וכתובות כמו "Zionists not welcome". באוטובוס חווינו הטרדה מילולית מצד קבוצה של ערבים, שהאשימו אותנו בהרעבת ילדי עזה.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש – רוב מוחלט של האנשים שפגשנו היו אדיבים, נעימים ומסבירי פנים: ספרדים, מהגרים הודים, וכל מי שנתקלנו בו ביומיום. האור הטוב שלהם גבר על הצל של מעטים שעשו רעש.

ברצלונה חייכה אלינו

למעט הלחות המעיקה, חווינו ברצלונה אחרת – פחות תיירותית, יותר מקומית. עם בריכות, חופים שקטים, פסטיבלים צבעוניים, כדורגל אמיתי, פארקים ירוקים, אוכל מותאם לצרכים שלנו, וקהילה יהודית חמה.

העיר ידעה להעניק לנו רגעי שלווה לצד חוויות אנרגטיות, נופים לצד תרבות, ואפילו אתגרים הפכה להזדמנות ללמוד משהו חדש.