בהחלט כן – אולי דווקא בגלל זה. מוזיאון דאלי בפיגרס אינו “מוזיאון רגיל” שבו עומדים מול תמונות ושואלים “מה זה אומר”. הוא תיאטרון סוריאליסטי – מרחב שבו כל קיר, חלון, פסל ומסדרון הם חלק מחוויה רב־חושית שלא דומה לשום דבר אחר. המבנה תוכנן על ידי דאלי עצמו כך שהמבקרים לא יהיו רק צופים – אלא משתתפים במופע תמידי של צבע, גודל, עומק, ואשליה. עבור מי שלא מתחבר למוזיאונים קלאסיים, זהו המקום שבו ניתן להבין ש"אמנות" לא חייבת להיות מופשטת או משעממת – אלא יכולה להיות מוחשית, שובבה, מבלבלת ומסקרנת. גם אנשים שמעולם לא התעניינו בציור או פיסול יוצאים מהמקום הזה נפעמים – לא בגלל שהם הבינו כל יצירה, אלא בגלל התחושה הכללית: שזהו מרחב שבו מותר לחלום, לדמיין, ולא להבין. ואם תוסיפו לזה הדרכה טובה או רקע על חייו של דאלי – תגלו שזו יכולה להיות אחת החוויות החזקות והבלתי נשכחות של הטיול כולו.

ביקור עצמאי מאפשר חופש מלא – אתם קובעים את הקצב, עוצרים היכן שרוצים, נכנסים ויוצאים בלי תלות בקבוצה. זה מתאים למי שכבר מכיר את סלבדור דאלי, או שאוהב לחקור בלי הסברים. מצד שני, מוזיאון דאלי הוא עמוס מאוד בפרטים, סמלים, קונספטים סוריאליסטיים והקשרים ביוגרפיים שאינם מובנים מאליהם. סיור מודרך – במיוחד כזה שמוביל מדריך מקצועי – יכול לחשוף לכם את הרקע של כל חדר, את הסיפור שמאחורי כל יצירה, ואת הקשרים הסודיים בין אלמנטים שחוזרים על עצמם לאורך השנים. 

במוזיאון כמו זה, שבו האמנות היא הצגה – ההדרכה מוסיפה “פענוח” למופע. מעבר לכך, סיור מודרך מברצלונה חוסך גם את הלוגיסטיקה: הסעה, תורים, תיאומים – כל אלו כלולים, והחוויה הופכת למהנה יותר. למי שמבקר לראשונה – ההמלצה היא להתחיל עם סיור מודרך, ורק אחר כך (אם רוצים) לחזור פעם נוספת לבד.

המוזיאון בהחלט יכול להתאים לילדים – בתנאי שמגיעים מוכנים. ילדים רבים מגיבים בהתלהבות לצבעים, לצורות, ולחדרים האינטראקטיביים. לדוגמה, חדר מיי ווסט שבו ספה, אח ותמונה הופכים יחד לפנים של אישה – הוא מייצג שיכול לרתק גם בני חמש. יש פסלים מוזרים, חללים צבעוניים ותחושה של מסתורין שיכולה לדבר לילדים ברמה אינטואיטיבית. עם זאת, חשוב לדעת שחלק מהיצירות כוללות דימויים מעט “אפלים” או מורכבים, שלא תמיד מובנים לילדים קטנים. 

במקרים כאלה כדאי להסביר מראש, או להסיט את תשומת הלב הלאה. מומלץ להביא איתכם חוברת ציור, פעילות או משימה כמו “מצא את הסמל החוזר” – כדי לערב את הילדים בצורה פעילה. חלק מהסיורים המודרכים כוללים גם תיווך מותאם לגיל. לביקור מיטבי – בחרו שעה מוקדמת, קחו הפסקה באמצע, ואל תצפו להספיק את כל המוזיאון. מספיק לחוות את העיקר – והחוויה תישאר איתם.

כדי ליהנות באמת מהמוזיאון של דאלי ולספוג את האווירה של פיגרס, כדאי להקדיש לפחות 3-4 שעות למוזיאון עצמו ועוד כשעה או שעתיים לשיטוט חופשי בעיר. הסיור במוזיאון כולל בין 20 ל־30 חללים שונים, ולכל אחד מהם יש סיפור, מבנה ומיצג. מרבית המבקרים שוהים במוזיאון כשעתיים, אך אם אתם חובבי אומנות, צילום או עיצוב – כנראה שתשארו יותר. אל תשכחו לכלול גם זמן המתנה בכניסה (במיוחד בקיץ), הפסקת קפה או ארוחת צהריים במסעדה מקומית. פיגרס עצמה קטנה אך נעימה – עם שווקים, בתי קפה, חנויות קטנות ורחובות ציוריים. 

ניתן גם לשלב ביקור במוזיאון התכשיטים של דאלי, שנמצא באותו מתחם. מי שמגיע במסגרת סיור מודרך ייהנה מלוח זמנים מסודר, אך אם אתם באים עצמאית – תנו לעצמכם חופש וגמישות. זוהי חוויה שלא כדאי למהר בה. השילוב בין האמנות והאווירה המקומית יוצר יום שלם שלא מרגיש כמו “עוד מוזיאון”, אלא כמו טיול של השראה.